הרב עובדיה – "שאיני כפוף, תודה לה' יתברך"

אחרי שבפוסט הקודם עסקנו בהליכה של הרב עובדיה אחרי הבית יוסף, בפוסט הזה נמשיך ונעסוק במשנתו ההלכתית, ונראה שהרב עובדיה טען שחלק מהפוסקים הספרדים היו כפופים לפוסקים האשכנזים, ולכפיפות זו אין תוקף.

[אם אתם רוצים להיות מעודכנים על פרסום דברים חדשים ברוח דומה, אתם יכולים להתחבר אלי בפייסבוק או בגוגל+, או ללחוץ על כפתור follow ולקבל מייל על כל פוסט חדש]

הרב עובדיה היה חריף מאוד בהתנגדות שלו לכל זכר של התבטלות של הפוסקים הספרדים לגדולי הדור האשכנזים. לטענתו, בכמה מקרים דחו גדולי הדור הספרדיים את דעתם מפני הגדולים האשכנזיים, והוא אינו מחויב להתבטלות זו.

תקנות הייבום

כאשר הרב עובדיה היה בצעירותו דיין בבית הדין המחוזי בפתח תקווה, הובא לפניו מקרה של יבם ספרדי שרצה לייבם את יבמתו ולא לחלוץ לה. ההלכה המקורית בתורה היא שכאשר אדם מת ללא בנים, אשתו נופלת לפני אחיו לייבום. האפשרות הטובה ביותר היא שאותו אח ייבם אותה (זאת אומרת יישא אותה לאישה תחת אחיו) ורק במקרה שהוא אינו מסכים לעשות זאת, האישה תחלוץ לו את נעלו. האפשרות של חליצה היא האפשרות שאינה מועדפת על התורה ולכן טקס החליצה נעשה כך שיש בו אלמנטים של ביזוי היבם.

במרוצת השנים ראו חכמי ישראל שרבים אינם מקיימים את מצוות הייבום לשמה, ולכן היו דעות שאין לקיים היום חליצה, אפילו אם שני הצדדים מעוניים בכך, וחייבים לחלוץ. המנהג המקובל אצל האשכנזים היה שרק חולצים בעוד שהמנהג אצל חלק מהספרדים היה לאפשר ייבום.

תחריט של חליצה

תחריט של חליצה

בשנת תש"י (1950) הוציאה הרבנות הראשית לישראל מספר תקנות אשר מטרתן הייתה לגרום לאיחוד של המנהגים הנוהגים בבתי הדין השונים בעם ישראל. ההנחה הייתה שבמדינה ריבונית אחת לא ייתכן שכל בית דין ינהג כפי המסורת שלו אלא יש להגיע לפסיקה אחת מקובלת. תקנות אלו נקראו בשם "חרם ירושלים".

לרגל קבוץ גלויות מכל תפוצות הגולה, מקצווי ארץ ואיים רחוקים, שעולים לאלפים ורבבות, ומתישבים בארץ בחסד ה' עלינו הגדול, ומביאים אתם מנהגים קדומים שאינם הולמים לתקנות חכמים מרי דארעא דישראל שבעיקו"ת ירושלים תו"ב, ותקנות רבני הקהלות בישראל בעניני קדושין ונשואין ובעניני גיטין וגרושין יבום וחליצה, ודבר זה עלול להביא מחלוקת בישראל ולהרוס את שלום בית ישראל, לזאת מצאנו וראינו חובה לעצמנו לחדש תקנותיהם של רבותינו הקדמונים זצ"ל ולהוסיף עוד תקנות כאלה שהשעה מחייבת אותם מפני דרכי שלום ושלום הבית בישראל,

אלא שכל מי שייבחן את התקנות הללו ייראה שהן נוטות באופן ברור לכיוון האשכנזי. ההחלטה לאחד את המנהגים לא יצרה מנהג משותף ומאוזן, אלא יצרה מצב שבו ברוב הנושאים המנהג נקבע על פי הנוהג האשכנזי. כך גם בנושא הייבום נקבע בתקנות אלו, כי אין לאפשר לעשות ייבום.

ברוב קהלות ישראל וכן בקהלות האשכנזים שבארץ, קבלו עליהם להלכה שמצות חליצה קודמת למצות יבום, וגם כששניהם, היבם והיבמה, רוצין ביבום, אין מניחים אותם ליבם. ובמקום שהיבם נשוי אשה, נהגו בכל המקומות שאין מניחים אותם ליבם. ובהיות ובזמננו ברור הדבר שרוב יבמים אינם מכוונים לשם מצוה, ומשום דרכי שלום ואחדות במדינת ישראל, שלא תהיה התורה כשתי תורות, הננו גוזרים על תושבי ארץ ישראל ועל אלה שיעלו ויתישבו מעתה והלאה, לאסור עליהם מצות יבום לגמרי, וחייבים לחלוץ,

כשנה אחרי קביעת תקנות אלו, ישב הרב עובדיה בבית הדין בפתח תקווה. הרב עובדיה היה אז דיין צעיר לימים, כבן שלושים, והוא לא הסכים לקבל את תקנות הרבנות הראשית בעניין הזה. לטענתו, קבלה כזו שבה המנהג הספרדי מבוטל לטובת המנהג האשכנזי אין לה תוקף.

ומעתה יש לתמוה על מה שכתבו הרבנים הראשיים לישראל, לגזור על כל תושבי ארץ ישראל "לאסור" עליהם לגמרי מצות יבום, ונוראות נפלאתי ובמיוחד על הגרב"צ עוזיאל, שאיך מלאם לבם לצאת נגד גדולי הפוסקים, ומרן הקדוש אשר קבלנו הוראותיו ככל אשר יאמר כי הוא זה, וכל קדושים שעמו, ולאסור לקיים מצות יבום, ואמינא ולא מסתפינא שאין כל תוקף להסכמתם, ואדרבה מצוה לעודד ולחזק את ידם של הבאים לקיים מצות יבום, והם ספרדים ומבני עדות המזרח. ואין לי ספק שאהבתו של הראש"ל הגרב"צ עוזיאל לאחד את האומה גרמה לו לקלקל את השורה, כי אין זו תקנה אלא קלקלה.

הרב עוזיאל מוותר בשביל האחדות

עוזיאל

הרב עוזיאל

הוא טען שהרב עוזיאל הסכים לתקנות הללו מרוב אהבתו את השלום והאחדות. הוא מספר כי הוא שמע שהרב עוזיאל הסכים לבטל את השחיטה הספרדית כדי לקיים שחיטה מאוחדת, אלא שהרב צבי פסח פרנק לא הסכים לכך ואמר לרב עוזיאל שגם אם הוא יבטל את השחיטה הספרדית הוא בעצמו יקיים אותה.

דברים ברוח זו של האחדות והרצון לבטל את השוני העדתי בין העדות השונות בישראל, ניתן אכן למצוא בתוך הדברים של הרב עוזיאל.

רצוני הכביר לאחד את קרעי הגלות שהתהוו בנו בדמותן של קהילות ועדות נפרדות: ספרדים, אשכנזים, תימנים וכו'. לא קשה תהיה לי עבודה זו כי הלא האחדות היא בטבע הוויתנו הלאומית, ורק הפיזור הגלותי הוא שהפרידנו לקהילות ועדותובשובנו אל ארצנו – אין שום סיבה להמשיך את פירוד הגולה.

כנגד הדברים הללו כותב הרב עובדיה

באמת שהחושב לאחד את העם על ידי ביטול מנהגים של הספרדים או האשכנזים, מחשבת שוא היא, ועל כל עדה להחזיק במסורת ובמנהג של אבותיה,

הוא מביא הוכחה מהנושא של נוסחי התפילה השונים לאשכנזים ולספרדים שאינם מבוטלים ומכך שהרב קוק כתב שאין לאשכנזים לקחת משחיטת ספרדים אם הם לא שומרים על מנהגי אשכנז. צריך לציין שהמקרים הללו אינם דומים למקרה של ייבום, כי הם ברשות היחיד או הקהילה בניגוד לעניינים המסורים לבית דין שבהם יש הגיון גדול יותר לקבוע מנהג אחיד.

נישואין בשלושת השבועות

הרב עובדיה

הרב עובדיה

נושא נוסף שבו הרב עובדיה טען שפוסקים ספרדים כפפו דעתם בפני הפוסקים האשכנזים היה לגבי מנהגי אבלות בשלושת השבועות. כאשר הרב עובדיה נהיה רב עיר בתל אביב הוא התיר לרשום ספרדים לנישואים עד לראש חודש אב, למרות שהמנהג המקובל בתל אביב היה שלא רושמים לנישואין מי"ז בתמוז. הרב עובדיה טען שהסיבה לכך שהוא יכול לשנות את מנהג המקום נובעת מכך שמנהג זה אין לו תוקף כי הוא נקבע בעקבות הכפיפות של הפוסקים הספרדים לאשכנזים.

שמעתי שיש טוענים על דברי שמאחר שהרבנים הראשיים לת"א יפו שקדמוני הניחו המנהג להחמיר, אין לשנות המנהג. ולאו מילתא היא, שמקום הניחו לי להתגדר בו (חולין ז). ומכל שכן שידוע שהרבנים הראשיים הספרדים שקדמוני הוו מיכף כייפי לעמיתיהם הרבנים הראשיים האשכנזים, הגרב"צ עוזיאל ז"ל הוה כייף להגרא"י קוק זצ"ל. וכן הגרי"מ טולידאנו ז"ל בהיותו רב ראשי לת"א יפו לא היה יכול להרים ראש כלפי עמיתו יבלח"ט הגרא"י אונטרמן שליט"א ולחלוק עליו בהלכה. והם היו ממונים ושולטים על הרבנים רושמי הנישואין, והנהיגו הכל כמנהג בני אשכנז, ולמען השלום שתקו, שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם. והדברים מפורסמים בבירור גמור. ובכה"ג ודאי דלא חשיב מנהגאבל אנן דלא כייפינן תלי"ת על משמרתי אעמודה להחזיר עטרה ליושנה להורות כדעת מרן שקבלנו הוראותיו

גם במקרה זה יש שטוענים שעמדתם של הרבנים הספרדיים לא נבעה רק מכפיפות לרבנים האשכנזים אלא גם מכך שרבים מהפוסקים הספרדים, דוגמת הבן איש חי, קיבלו את הפסיקה של הרמ"א שאין לערוך חופות עד א' באב.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “הרב עובדיה – "שאיני כפוף, תודה לה' יתברך"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s